רגב ואח' נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ

פסק דין

לפני תביעה כספית בסכום של 103,034 ₪, בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב ליקויי ריצוף שנפלו בדירתם ואשר לא תוקנו ע"י הנתבעת, אשר ממנה נרכשה דירתם.

רקע

התובעים רכשו דירה בת 5 חדרים מאת הנתבעת. כשבוע לפני קבלת הדירה, ביום 3.4.00, ביקר בדירה מומחה מטעם התובעים (חברת טרמינל) ונתן בו ביום את חוות דעתו בדבר ליקויים שונים בדירה, כשלפי טענת התובעים, חוות דעת זו לא נמסרה להם באותו יום, אלא כמספר שבועות לאחר מכן ולאחר שקיבלו את הדירה, ביום 10.4.00. במועד קבלת הדירה, התובעים חתמו על פרוטוקול שלפיו אין ליקויים בדירה.

ביום 17.5.01 חתמו התובעים על פרוטוקול שמתאר את ליקויי שנת הבדק שנמצאו בדירה. מספר ימים לאחר מכן, שלחו התובעים לנתבעת את חוות הדעת שקיבלו בזמנו בסמוך לאחר קבלת הדירה. בתגובה לכך, שלחה הנתבעת מכתב אל התובעים ביום 31.5.01. במכתב זה הביעה הנתבעת תמיהה מדוע חוות הדעת שניתנה לפני יותר משנה, נמסרה לה רק באותו מועד. הנתבעת דחתה את דרישת התובעים לבצע תיקונים ע"פ אותה חוות דעת בטענה כי חוות הדעת אינה רלוונטית ובטענה כי היה על התובעים למסור את חוות הדעת בסמוך לאחר שניתנה ולפני למעלה משנה.

ביום 3.3.02 שלחו התובעים מכתב בנושא תיקוני הבדק שערוך בצורת סעיפים המתארים ליקויים שיש לתקן (המכתב צורף כנספח א' לתצהיר התובעים, אולם כמעט שאינו קריא). הנתבעת השיבה למכתב זה ביום 22.3.02 וציינה כי קיבלה את רשימת התיקונים וכי היא רואה ברשימה זו סוף פסוק לעניין תיקוני הבדק, כשכל הדרוש תיקון יתוקן בהקדם האפשרי. ביום 5.4.02 שלחו התובעים מכתב נוסף אל הנתבעת (המכתב צורף כנספח א' לתצהיר התובעים וכמעט שאינו קריא). הנתבעת השיבה למכתב זה ביום 7.4.02 וממכתבה מסתבר שהנושא לדיון היה מרצפות הדירה וצורך בתיקונן. גם בחודש יוני 2002 ולאחר מכן בחודש אוקטובר 2002 שלחו התובעים מכתבים אל הנתבעת בקשר לנושא הריצוף.

ביום 10.12.04 שלחו התובעים אל הנתבעת מכתב דחוף ביותר, שלפיו, יום קודם לכן התרוממו באופן פתאומי כ-10 מרצפות בסלון באוזר של כ-4 מ"ר. התובעים דרשו מהנתבעת לטפל בנושא באופן מידי. אין מחלוקת כי הנתבעת פירקה בעקבות כך כ-64 מרצפות בסלון ובפינת האוכל והדביקה מחדש מרצפות חדשות באזור זה.

ביום 2.3.05 פנו התובעים פעם נוספת אל הנתבעת בטענה למספר ליקויים שטרם תוקנו באופן סופי ובהם, מרצפת אחת בסלון שאיננה יציבה. הנתבעת הגיבה למכתב זה ביום 13.3.05 וציינה בין היתר, בעקבות ביקור בדירה ביום 9.3.05, כי ישנן 2 מרצפות בסלון שעדיין "רוקדות" וכי הנושא יטופל.

עברו כ-6 שנים והתובעים פנו שוב אל הנתבעת ביום 27.1.11, בטענה כי לפני מס' ימים שוב התרוממו כ-8 אריחי קרמיקה באזור פינת האוכל, הגוררים עמם עוד אריחים בסביבתם. התובעים שוב ביקשו את עזרת וסיוע הנתבעת לשם תיקון ליקויים אלו, תוך כך שהם מציינים שנותרו להם מספר אריחי קרמיקה שאינם מאותה סדרה, אבל יכולים להיות תואמים בלית ברירה.

לפי גרסת התובעים, הנתבעת, דחתה את פנייתם. בעקבות כך, הם פנו לחברת הביטוח שביטחה את דירתם, אולם גם זו דחתה את פנייתם בהעדר כיסוי בפוליסה למקרה כגון זה. בעקבות כך, פנו התובעים פעם נוספת אל הנתבעת ביום 4.4.11 ודרשו כי ישלח נציג לדירתם וכי הנתבעת תתקן את הליקוי. בתגובה לכך, שלחה הנתבעת אל התובעים ביום 29.5.11 מכתב שלפיו לאחר ביקור נציג הנתבעת בדירה, דבר שנעשה כמחווה של רצון טוב, הנתבעת עומדת על דעתה כי לא ניתן לסייע לתובעים וזאת לאחר שתקופות הבדק והאחריות תמו לפני שנים רבות.

בנסיבות אלה, שכרו התובעים את שירותיו של המהנדס יקי נחמן, אשר נתן את חוות דעתו ביום 29.7.11 ואשר לפיה מצא במס' רב של מקומות בדירה צליל חלול, המלמד על חללים או סימני התנתקות חלקית של הקשר בין המרצפות וחומרי המליטה. כמו כן, צוין כי דריכה על האריחים משמיעה חריקה והאריחים יתנתקו לאורך זמן ולא ירחק היום בו כל האריחים יתנתקו או ישברו בפינותיהם. המומחה נחמן קבע כי יש לפרק את הריצוף באזור הסלון, מטבח ופינת אוכל (שמהווים יחד שטח פתוח אחד) וכן בחדר שינה הורים ובפרוזדור, בשטח כולל של כ-85 מ"ר ולהרכיב מחדש אריחים חדשים, כשכל העבודה הכרוכה בכך עלותה כ-62,000 אלף ₪ כולל מע"מ וזאת לא כולל עלות הובלה ואחסון של המיטלטלין באותם חלקים בדירה, בסכום של כ-12,000 ₪, כשבמידה ויהיה צורך לפרק את ארונות המטבח יש לקחת בחשבון עלות נוספת של כ-8,500 ₪.

מספר חודשים לאחר מכן, הגישו התובעים את תביעתם דנא ובה הם עותרים לחייב את הנתבעת לשלם להם 62,054 ₪, בגין עלות תיקון הליקויים, 20,500 ₪ בגין העלויות הנוספות שקבע המומחה בגין הובלה ואחסון התכולה, כמו גם פירוק והרכבה של המטבח, 7,000 ₪ בגין עלויות דיור חלופי בעת ביצוע התיקונים, 10,000 ₪ בגין עוגמת נפש ו-3,480 ₪ בגין שכ"ט המומחה מטעמם ובסה"כ 103,034 ₪.

הנתבעת בכתב הגנתה דוחה את טענות הנתבעים. לטענתה, יש לדחות את התביעה מפאת התיישנות. לחילופין, נטען כי בבדיקה שערך מומחה מטעמה בדירה (האדריכל אבי גולדשטיין) התגלו כ-4 אריחים סדוקים ופגומים בלבד, כמו גם סדקים והתפוררויות במילוי הרובה שבין חלק מהאריחים האחרים בחלקי הדירה השונים. לפיכך, הציעה הנתבעת כבר בכתב הגנתה, לפנים משורת הדין, להחליף ולתקן בעצמה ועל חשבונה, את אותם 4 אריחים וכן לתקן כל אריח רופף או תיקון רובה שנדרש ואשר נוגע אך ורק לאותם 64 אריחים שהיא תיקנה בזמנו בשנת 2004. בחוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעת, נקבע כי במידה ולא ימצאו אריחים זהים לאריחים הקיימים כיום, ניתן יהיה להתקין אריחים אחרים שייצרו דוגמא של "שטיח דקורטיבי" בצורת מלבן או ריבוע או כל דוגמא אחרת וזאת סביב שולחן פינת האוכל או שולחן הקפה בסלון.

במסגרת ניהול התיק, ניתנה חוות דעת של מומחה שמונה ע"י ביהמ"ש (המהנדס והשמאי אייל שנהב). ע"פ חוות דעתו, נמצאו 4 אריחי ריצוף שבורים בפינת האוכל וסביב אריחים אלה כ-5 מ"ר של אריחים שאינם מקובעים כראוי. כמו כן, בסמוך לפינת האוכל אותרו מס' אריחים בשטח של כ 2-3 מ"ר, אשר בדריכה עליהם מורגשת תזוזה ונשמעים קולות חיכוך. כמו כן, מצא המומחה בחדר שינה הורים ובחדר השינה הסמוך לסלון שני אריחים שבורים ואריחים נוספים בשטח כולל של כ-4 מ"ר, אשר דריכה עליהם משמיעה קולות חיכוך.

המומחה שנהב קובע כי יש להחליף את האריחים השבורים ולשלוף בזהירות את האריחים שאינם מקובעים כראוי ולהדביק אותם מחדש. המומחה מציין כי מאחר ואין בידי התובעים אריחים רזרביים במידות הרלוונטיות לאזור הסלון ופינת האוכל, ובידיהם כ-10 עד 15 אריחים הרלוונטיים במידותיהם רק לחדרי השינה, כי אז בחדרי השינה יש לעשות שימוש באריחים הרזרביים ואילו בסלון ובפינת האוכל יהיה צורך לבצע "שטיח דקורטיבי" מאריחים חדשים שיצור מראה אסתטי וערך מוסף לריצוף וזאת בשטח של כ-3 מ"ר. המומחה קובע כי העלות הכוללת של התיקון כנזכר לעיל עומדת על כ-9,000 ₪ פלוס מע"מ.

דיון

התיישנות

בחוות דעתו של המומחה נחמן מטעם התובעים נמצאו כאמור ליקויים גם בחדרי השינה. אין מחלוקת כי בחדרים אלה לא בוצע תיקון בשנת 2004. בסיכומי התובעים, הם הודיעו כי הם מוותרים על חלק התביעה שמתייחס לליקויים בריצוף בחדרי השינה (ראה עמ' 18 ש' 26-23). בנסיבות אלה, אינני נדרש להכריע בשאלת ההתיישנות לגבי הליקויים במרצפות שבחדרי השינה.

בכל הנוגע לליקויים שנמצאו בריצוף באזור פינת האוכל ובסלון, נחה דעתי מחומר הראיות שלפניי כי מדובר באותם אריחים שהוחלפו בשנת 2004 ע"י הנתבעת. עובדה זו אינה במחלוקת למעשה, כעולה מסעיף 7.ב' לכתב ההגנה של הנתבעת. ממילא שוכנעתי בדבר לנוכח עדותו של התובע וכעולה ממוצג נ/1, שהינו תשריט הדירה שעליו סימן התובע את האזורים שבהם הוחלפו המרצפות בשנת 2004 והאזור שבו התגלו שוב ליקויים בריצוף בשנת 2011, כאזורים זהים.

בנסיבות אלה, נחה דעתי כי תביעת התובעים בעניין זה לא התיישנה. עילת התביעה היום הינה העבודה הרשלנית שבוצעה לפי הטענה בחודש דצמבר 2004 ולא עבודות הנחת הריצוף המקוריות שבוצעו קודם למסירת הדירה בשנת 2000 (ראה בעניין זה סעיפים 15 ו-16 לכתב התביעה). מאחר ואין מחלוקת כי לא חלפו 7 שנים ממועד החלפת הריצוף בשנת 2004 (אשר נעשה במועד כלשהו לאחר מכתב התובעים מיום 10.12.04) ועד למועד הגשת התביעה ביום 30.10.11, כי אז וודאי שאין התיישנות ביחס לתביעה.